טורח או כורח O.E.E

השאלה השגורה ביותר בנושא ה – O.E.E בכל ארגון שאליו הגעתי היא, כמה זה טוב: 70% זה טוב , 40% זה טוב ? 95% זה טוב? והתשובה לכולם זהה: הכל טוב.

ופה מתחילה הסתירה איך זה ייתכן? ולמה זה קורה?

מהו O.E.E – Overall Equipment Efficiency ?

מדד זה פותח בשנות ה – 70 כחלק ממתודולוגית ה – TPM ע”י JIPM

(Japan Institute For Plant Maintenance) והוא משמש ככלי מרכזי מערכתי למדידת נצילותו הכוללת של כל ארגון (שירותי או יצרני).

המדד משמש לקביעת יעדי שיפור, כלי מרכזי למידע ניהולי ומשמש בסיס להנעה ותגמול למנהלים וכפיפים. מדד זה הינו מדד יחסי ואין הוא בפני עצמו מרמז על טוב או רע, מדידה מתמשכת היא זו המגדירה את הטוב והטעון שיפור. כל ארגון מכיל בתוכו שונות מובנית, לעיתים ניתן להתייחס בחלק מהמקרים לממוצע O.E.E. למגזרים או ענפים שונים.

איך מחשבים את ה – O.E.E

מדד ה – O.E.E הינו מכפלה של שלושה גורמים.

איכות Quality ) X) יעילות Availability) X)זמינות  Effectiveness) = O.E.E)

זמינות

זמן * ביצוע בפועל = זמינות

זמן * ביצוע מתוכנן

יעילות

קצב * ביצוע בפועל = יעילות

קצב * ביצוע תקני

איכות

סה”כ תוצרים תקנים = איכות

סה”כ תוצרים

 

O.E.E* ניתן ליישום בכל ארגון יצרני או נותן שירות.

• בארגון יצרני הביצוע מתייחס לייצור (תפוקות)

• בארגון נותן שירות הביצוע מתייחס לשירות

ציון ה – O.E.E הינו תוצאה של פעולות או אי פעולות שהארגון מבצע והוא נתון באחוזים. ע”מ לטפל ולייעל את הארגון עלינו לבדוק ולנתח את הפסדי ה- O.E.E

O.E.E + הפסדי O.E.E = 100%

מהם הפסדי ה – O.E.E ?

1. ימי עבודה בשנה – הפסד זה מנסה לכמת את פוטנציאל הייצור והמכירות שאינם מנוצלים ע”י הארגון, הוא נותן תמונה לביצועי השיווק והמכירות והתוצאה היא כמובן הפסקות מנהלתיות וארגוניות.

2. שעות עבודה – הפסד זה מנסה לכמת את פוטנציאל הזמינות של משאבי הארגון במהלך שעות העבודה ה”רשמיות”. תוצאת הפסד זה, אלו אותן עצירות יזומות במהלך השעות בהן אמור הארגון לעבוד.

3. השבתות “קטנות” – הפסד זה מנסה לכמת את אובדן הייצור מבעיות של רכש וספקים ולהצביע על העלות האמיתיות והכוללות של “הנדסת ערך” ובנוסף על פערים בין מפרטי ההנדסה ולתוצרים הניתנים לייצור ועיבוד.

4. הפסקות ייצור – הפסד זה מנסה לכמת את האובדנים הנובעים מגורמי התכנון של הארגון (תפ”י והנדסה).

5. שעות מכונה ברוטו – הפסד זה מנסה לכמת את אובדני האחזקה והם כוללים תקלות מכונה, הסבות וטיפולים (ע”פ רוב פחות מ – 8% מסך הפסדי ה – O.E.E)

6. שעות מכונה נטו – הפסד זה מנסה לכמת את פערי התוצרת בין תקן למציאות ומציג את התחום הלא נודע בחלק מהארגונים. מערכת O.E.E טובה היא זו שבה הפסד ה – O.E.E אינו עובר 5% מסך ההפסדים.

7. פריטי תוצ”ג – הפסד זה מנסה לכמת את איכות התוצרת והוא מציג את הפסולים ו”מפעל הזבל”.

אז איך עושים את זה

מידע, מידע, ושוב מידע ואולי לא הזכרתי אבל אוספים מידע.

התהליך הוא איסוף נתונים, חלקם זמינים ברמת כל ארגון וחלקם לא, צריך להתחיל לאספם. ניתן להציג את הנתונים בעזרת מערכות . MRP אנו מיישמים את המערכת בעזרת תוכנות ה – OFFICE. כדי לטפל בהפסדי ה – O.E.E יש צורך למיין לנתח ולסווג בהתאם לגורם המטפל. עיקר הבעיה איננה אחזקה אלא תפעול ורכש.

כמובן, עובדי הארגון כולם אמורים להיות חשופים לנתונים אלה ולראות מה כל אחד יכול לבצע בתחומו. נתונים אלה כאשר נאספים מנותחים ומוצגים מהווים מנוף לשיפורים כלל ארגוניים. היתרון הגדול בהצגת הנתונים בצורה זו הסרת מסך העשן המהווה וילון המסתיר את הבעיות האמיתיות ומאלץ את הארגון לקרוא לילד בשמו, לא עוד תירוצים כמו: העובדים האלה לא יודעים להפעיל כלום או איזו אחזקה גרועה כל הזמן יש תקלות.

 למי זה טוב

לכולם !!! המנהל יודע להציג נתונים מכומתים ומנותחים ע”פ האחראי האמיתי לבעיות ולהפסדי ה – O.E.E. האחזקה יודעת מה הבעיות האמיתיות שלה וניתנים לה כלים ע”מ לטפל ולמדוד אותם. הרכש מקבל מידע על רמת הספקים והתוצרת, ניתנים לכולם כלים נכונים יותר לבצע הנדסת ערך. ההנדסה מקבלת מידע מהימן ומדויק על הבעיות הנדסיות בתהליך. השיווק והמכירות ניזונים ממידע אמיתי על יכולות האספקה של מוצרי הארגון ויכולים להתחייב על לו”ז לאספקת מוצרים ללקוח. וכמובן העובדים מעורבים בתהליך הפתרון, הופכים להיות גורם משפיע בחיי היום יום שלהם ומקבלים אחריות על תהליכי הייצור. בחלק מהארגונים מדד ה – O.E.E הופך לכלי לתגמול עובדים. וכך הופך מדד ה – O.E.E לכלי מוטיבציוני העוזר לכולם להצעיד את הארגון קדימה.

 

כתב: איציק רז – מנהל תחום LEAN

לוג הנדסה וניהול בע”מ

 

Comments are closed.